top of page
חיפוש

איך לדעת הכל #1

  • תמונת הסופר/ת: אלון מלין
    אלון מלין
  • 22 בינו׳ 2023
  • זמן קריאה 5 דקות

עודכן: 5 במרץ 2023

האם גזר משפר את הראיה בכלל? ואיך בכלל מחשבים סטטיסטיקות על פשעים לא מדווחים אם הם… לא מדווחים?

 

היי! קוראים לי אלון מלין, ואני מגדיר את עצמי כסקרן סדרתי. מאז שאני זוכר את עצמי אני אוהב לשאול שאלות, ועוד יותר לגלות את התשובות. בחמש שנים האחרונות אני מעביר הרצאות בנושא סקרנות בברים, בתי ספר, בצבא, ובשנתיים וחצי האחרונות אני עובד על כתיבת ספר בנושא סקרנות מתוך תשוקה אישית ורצון לאגד את מחשבותיי בנושא.


בהרצאה ובספר, שקיבלו את השם הצנוע "איך לדעת הכל?" אני מדבר על שלושה נושאים עיקריים:

  1. מהי סקרנות?

  2. למה סקרנות היא כלי שימושי?

  3. כלים לשיפור הסקרנות בחיי היום יום שלנו


בבלוג זה אשתף חלקים מהטקסטים שאני כותב, כדי לחלוק מהידע והניסיון שלי אתכם. אשמח לקבל פידבק שיעזור לי למקד את הכתיבה שלי. בכל פוסט אפרסם כמה חלקים שכתבתי על נושאים שונים ומגוונים, ואסביר איך הם מתחברים לסקרנות.

תהנו!



לראות לנכון - גזר ומשקפיים

מגיל צעיר אומרים לנו שאם נאכל גזר, נראה טוב יותר, או לחילופין, שגזר יכול לרפא בעיות ראיה. צר לי לאכזב את כל הקוראים הממושקפים, אבל אף כמות של גזר לא תרפא אתכם מהצורך במשקפים שאתם מרכיבים [1].

אז למה למעשה אנחנו חושבים שגזר קשור לראיה? הכל חוזר לבריטים בשנות ה-40 של המאה הקודמת. במלחמת העולם השנייה, לוחמה אווירית שינתה את פני הקרב, ובפרט פעילות חיל האוויר הגרמני שביצע מתקפות בזק (בליצקריג) על ערים בריטיות בשעות הלילה. כדי להתמודד עם האיום החדש, הצבא הבריטי פיתח בסתר את הרדאר - מערכת אלקטרונית שמאפשרת לגלות עצמים רחוקים באמצעות גלי רדיו. המערכת שיפרה באופן פלאי את האפקטיביות של הבריטים בירי נגד מטוסים, במיוחד בלילה ובתנאי ראות ירודה. הבריטים חששו שהמצאתם תתגלה, ולכן הם הפיצו תעמולה שטוענת שגזר משפר את הראיה בלילה, ומסיבה זו הם מעשירים את תפריט אנשי הלוחמה האווירית במנות עם גזר [2].

פרופוגנדה בריטית ממלחמת העולם השניה עם כיתוב "ראיית לילה יכולה להיות ההבדל בין חיים למוות. אכלו גזרים ועלים ירוקים או ירקות צהובים עשירים בויטמין A החיוני לראייה בלילה" US National Archives

מפתיע, נכון? איך יכול להיות ששקר מוחלט שרד כל כך הרבה זמן והגיע אלינו? אומרים ששקר יכול להקיף את העולם בזמן שהאמת שמה נעליים.

חשוב להתייחס לכך שיש קשר בין גזר לחוש הראייה. גזר מכיל הרבה בטא-קרוטן, חומר שממנו הגוף יודע לייצר ויטמין A, והעדרו יכול לגרום לבעיות בראיה. למעשה מוערך שבכל שנה מאות אלפי ילדים במדינות מתפתחות מתעוורים ממחסור בויטמין A. אך חשוב לשים לב, העדר ויטמין A גורם לבעיה בראיה (לדוגמה קטרקט), אבל עודף ויטמין A לא פותר בעיות בראיה. בעיות ראייה נגרמות ממגוון סיבות, ביניהן עיוות בצורה של של הקרנית, שגורם לבעיה במיקוד של האור [3].

החיים המודרנים מקיפים אותנו באינפורמציה, עובדות ודעות, ולעיתים קשה לנו לברור בין הנכון לשגוי. בדוגמה פה ראינו שבעוד גזר הוא ירק טעים, אין לו השפעות מרפאות לעיניים והוא לא משפר את הראיה בחושך, או מונע צורך במשקפיים.

סקרנות ככלי להתמודדות עם אי וודאות

החיים מלאים בסיטואציות שבהן חסר לנו מידע, בין אם זה מה קרה בעבר, מה יקרה בעתיד או אפילו מה קורה עכשיו. יש בקרים שקשה לי להחליט מה אני רוצה לאכול בבוקר.

דמייני את המצב הבא: חורף, את במיטה, גשם מתדפק על חלונך, את מתבוננת על הגינה הקטנה שמחוץ לביתך ושמה לב שיש שם כמה חלזונות חמודים שמסתובבים להם. עולה לך מחשבה, כמה חלזונות יש לי בגינה? מעבר לקושי המנטלי שכרוך בלצאת מהפוך, איך אפשר לספור כמה חלזונות יש בגינה אם חלקם אולי מתחבאים מאחורי עץ או מתחת לעלים?

במדעי האקולוגיה פותחו שיטות הערכה למצבים בהם אי אפשר או לא פרקטי לספור אוכלוסייה של בעלי חיים באזור מסוים, אחת מהן נקראת "סימון ושחרור" (Mark and recapture). כלי זה מאפשר לצמצם את רמת אי הוודאות ולתת הערכה גסה של כמות הפרטים, ארחיב על אחד המימושים הפשוטים שלו.

ראשית, נרד לגינה ונספור כמה חלזונות אנחנו מוצאים בפרק זמן סביר, ולא פחות חשוב, נסמן עם טוש בעדינות כל חלזון על הקונכייה.

נחכה זמן מה שיאפשר לחלזונות לזוז בטבעיות בגינה, נגיד שבוע, ונבצע את הספירה שנית. נשתדל שהמצב יהיה כמה שיותר דומה לפעם הראשונה, לדוגמה באותה שעה ביום. הפעם נספור שני דברים: כמה חלזונות ראינו בסך הכל, וגם כמה חלזונות מתוכם היו כבר מסומנים.

נוכל לחשב את כמות החלזונות סך הכל בגינה על ידי הנוסחה:


כמות החלזונות המוערכת = (כמות חלזונות בספירה הראשונה × כמות חלזונות בספירה השניה) חלקי כמות חלזונות בספירה השניה שכבר סומנו

כך לדוגמה, אם ביום הראשון נראה 10 חלזונות ונסמן אותם בעדינות. ולאחר שבוע נראה 14 חלזונות, מתוכם 5 היו כבר מסומנים, אז כמות החלזונות היא:

A

(10 * 14) / 5 = 28

וואו, 28 חלזונות בגינה!

מאחורי הנוסחה הזו עומדת ההנחה שההתפלגות בין כמות החלזונות שהיו גלויים ונחבאים מאיתנו בכל מדידה דומה, ואז ההבדלים בין המדידות נשאר באותו היחס. אוכלוסיית הפרטים המסומנים במדידה השנייה מרמזים לנו במידת ודאות כלשהי על כמות החלזונות הכוללת. כדי להמחיש את העקרון המתמטי נניח ויש בגינה בדיוק ארבעה חלזונות , כך שבכל רגע נתון שניים מהם נמצאים מעל פני הקרקע, נקרא להם א', ב' וג' וד'. בדגימה הראשונה נראה את א' וב' ונסמן אותם. בדגימה השנייה נראה את ב' וג', כאשר ב' כבר מסומן. כיוון שבכל דגימה ראינו שני חלזונות, ובדגימה השנייה רק אחד היה מסומן, שהוא חצי מכמות החלזונות שראינו, ההנחה היא שבכל דגימה אנחנו רואים חצי מהחלזונות, ולכן יש סך הכל ארבעה חלזונות.

שיטות הערכה כאלו חשובות מאוד במחקר סוציולוגיה, כאשר מנסים להעריך סדרי גודל של פשעים לא מדווחים. וכאן אנחנו מגיעים לשאלה ששאלנו בתחילת הדרך, אם הפשע לא מדווח, אז איך אפשר למדוד אותו?

במחקר שנערך ב-2005 באיחוד האירופי [4] בחנו אירועי אלימות נגד נשים בבית, וראו שבעוד אחוז הנשים שמדווחות על אירוע אלים בבית נע בין 2.5% ל-15%, העדויות שהם מצאו מצביעות שבפועל כ-25% מהנשים חוו אירוע אלים - הפרש עצום!


בואו נראה איך החוקרים עשו זאת עם דוגמה שונה להסקת מסקנות עם מידע חלקי, הם נקטו בשיטה שנועדה להעריך את הכמות ולהתמודד עם אי הוודאות ובה תשאלו 13 אלף אזרחים (גברים ונשים) אקראיים בהתפלגות אחידה מרחבי האיחוד האירופי, ולשאול אותם האם הם מכירים אישה שחוותה אלימות בבית. מבין הנשאלים, 25% העידו שהם מכירים אישה שחוותה אלימות בבית. הנחת העבודה של החוקרים הייתה שלא כל הנשים שחוות אלימות בבית מדווחות על כך, אך אחוז הנשאלים שיעידו שהם מכירים אישה במצב זה ייצג בדיוק גבוה יותר את הכמות שלהן באוכלוסיה. הנחת העבודה נובעת מההערכה לפיה הרבה נשים לא מדווחות על אלימות בבית מתוך חשש שלא יאמינו להן או פחד מנקמה. השאלון עזר להצביע על הפער הגדול בין אחוז הדיווח למקרים בפועל, ועזר לייצר מדד שיאפשר לקדם פעולות לצמצום התופעה.

היכולת להתמודד עם אי וודאות, סביבה משתנה או תת-דיווח יכולה לאפשר לנו לפתור בעיות מסובכות ולהתמודד טוב יותר עם מצבים מסובכים, בין אם הם במקום העבודה, בחיים הפרטיים שלנו או עם חלזונות בגינה רטובה. הצגתי פה שתי דוגמאות לשיטות שבהן מצמצמים אי וודאות בבעיות בעולם האמיתי, וחשוב לזכור שמידע חלקי הוא לא מבוי סתום - הוא התחלה של מסע.

אני מקווה שנהנתם לקרוא את מה שכתבתי, הרשמו לעדכונים כדי לקבל עדכון על הפרסום הבא!

אם יש לכם הערות אתם מוזמנים לכתוב בתגובות או לשלוח לי במייל book@alonmalin.com

תודה! ❤️


 

[1] בונוס - "מרכיבים" משקפיים כיוון שהמשקפיים רוכבים על גשר האף כפי שהאדם רוכב על סוס.

[2] Scientific American - Fact or Fiction?: Carrots Improve Your Vision https://www.scientificamerican.com/article/fact-or-fiction-carrots-improve-your-vision/

[4] Gracia, E. (2006). Acceptability of domestic violence against women in the European Union: a multilevel analysis. Journal of Epidemiology & Community Health, 60(2), 123–129. doi:10.1136/jech.2005.036533

[5] Violence against Women: Estimates from the Redesigned Survey https://jech.bmj.com/content/58/7/536#xref-ref-5-1


 
 
 

Comments


bottom of page